<h1>תמים דעים לראב"ד סימן י"א</h1>
<h2>דף ג.</h2>
כתב הרב ר' אברהם בר דוד ז"ל פסק זה על סניפין בפרק שלשה שאכלו. אמר אברהם הרי אני חוזר על ענין זימון כי ראיתי רבים מקילים ומזמינים על הקטנים ואפילו כשלא הגיעו לחינוך וסומכין על דברי הקטן שהוא דברן ויודע להשיב מה שסדרו בפיו לומר למי מברכין לאל היושב בשמים ולא מדברי גאון ולא מדברי הר' אלפס ז"ל כי הוא כבר הזכיר בהלכותיו בקטן היודע למי מברכין ואפילו בן ט' ואפילו בן עשר דאלמא אפילו לדידיה בעינן הגיע לחינוך. וגאון אמר בעינן פורח ויודע למי מברכין. ועל כלם אני אומר שלא אמרו חכמים אלא לעשרה. ולאפוקי מדרבי יהושע בן לוי ומדר' אסי דקאי כותיה דאמר אפילו קטן המוטל בעריסה עושין אותו סניף לעשרה. ולא כרבי יוחנן דאמר בעינן פורח אלא כר' נחמן דאמר קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. ודוקא לעשרה דמקלינן בהו באכילת ירק ובכוס של יין אבל לג' בעינן הביא שתי שערות. וכל הנוטה מזה אני מביא עליו משנתנו דתנן בהדיא נשים ועבדים וקטנים אין מזמנים עליהם ומי הוא שיחלוק על משנתנו והיא דבר פסקא לקטנים שאין מזמנים עליהם. והלא העבדים והנשים יודעים למי מברכין יותר מן הקטן ולא עוד אלא שהם חייבים בברכת המזון דבר תורה כסוגיא דשמעתא ואעפ"י כן אין מזמנים עליהם לפי שאינן בני קביעות וכ"ש קטן אעפ"י שיודע למי מברכין. ובירושלמי ר' יעקב בן זבדי בעא קומי רבי יוסי במה דתימר קטן עושין אותו סניף לעשרה אימור אוף הכא עושין אותו סניף לשלשה כלומר ומתניתין דקתני דאין מזמנין שאין מזמנין עליו. ומה אם תמן שמזכיר את השם עושין אותו סניף כאן שאין אומרים את השם לא כ"ש. א"ל והרי לא כ"ש תמן ע"י שאומרים את השם עושין אותו סניף כאן שאין אומרים את השם אין עושין אותו סניף. פי' בעשרה שיש שם הזכרת השם דוחקין את עצמם לעשות סניף כדי להרבות בשבח הבורא אבל בשלשה אין דוחקין. תני קטן וספר תורה עושין אותו סניף אמר רבי יהודה שני מתניתין קטן לספר תורה עושין אותו סניף רבי אבינא אמר אתפלגון רב יהודה ורב הונא ותרויהון בשם שמואל חד אמר כדי שידע בטוב ברכה. וחד אמר כדי שידע למי מברכין. אמר ר' נסא כמה מנין אכלית עם ר' תחליפא אבא ועם ר' ענני בר סיסי חביבי ולא זמנון עלי עד שהבאתי שתי שערות. מכל זאת הסוגיא נראה שאין שום קטן עושה סניף אלא לעשרה אבל לשלשה עד שיביא ב' שערות כסתמא דמתניתין והוא דרך האמת. ע"כ כתב הרב הראב"ד ז"ל.
